כנס רובוטיקה הציג כיוונים שלקראתם מתקדם התחום ואת הדילמות הנלוות

מהפכת הרובוטים היא המהפכה הבאה, ששווה למהפכה התעשייתית ולמהפכת המחשוב. בשנים הקרובות נראה שיפור מתמיד ביכולות של רובוטים וזה לא יהיה בהכרח על חשבון עובדים אנושיים.

אנו נמצאים בתקופת מעבר מעניינת מאוד בעולם הרובוטים. אנו בפתחה של תקופה, שבה יצאו הרובוטים מהמפעלים וקווי ייצור ויגיעו לחיינו הפרטיים. הדוגמאות הבולטות כבר מסתובבות בכבישי העולם (טסלה, אובר, גוגל וכו') ובבתים פרטיים (נפוצים כבר מאד רובוטים שואבי אבק למיניהם). ובשנים הקרובות נוכל לראות את הרובוטים משתלבים בבתים רבים ובתחומים רבים. כמובן, שהם ישתלבו בקצב מוגבר יותר ויותר גם במגזר העסקי / ארגוני ואפילו בשדה הקרב העתידי ביבשה.

המעבדה לחדשנות במדיה ובית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, ערכו בשבוע החולף כנס רובוטיקה במכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

להלן בקצרה נקודות מבט שונות, שהועלו בכנס לגבי עתיד הרובוטים:

ד"ר אורן צוקרמן, מייסד המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי הרצליה, פתח בסקירה על התפתחות המחשב משנות ה-60 ועד הסמארטפון ,האינטרנט של דברים -IoT והרחפנים.

כמובן, הוא התייחס לרובוטים JIBO  :

ו- PEPPER:

בהתייחסות לרובוטים הוא ציין, שאנו עוברים ממצב בו רובוטים תעשייתיים עובדים בנפרד מאנשים למצב בו רובוטים עובדים לצד אנשים. כמובן, שעולות השאלות: האם התקשורת תהייה יותר קלה? יותר אינטואיטיבית? יותר אפקטיבית?

יונתן זקס, מחברת ההשקעות  F2 Capital, טען, שתחום הרובוטים עצום, תחום של מיליארדי דולרים, והשאלה היא לא אם הוא יתפתח אלא מתי הוא יתפתח.

הוא התייחס למהפכת הרובוטים כמהפכה הבאה השווה למהפכה התעשייתית ולמהפכת המחשוב. בשנים הקרובות נראה שיפור מתמיד ביכולות של רובוטים וזה לא יהיה בהכרח על חשבון עובדים אנושיים (לפחות לא בעשורים הקרובים). ההפך, תחום הרובוטיקה ייצר תחומים חדשים של עיסוק ומשרות.

הרובוטים יחליפו בעיקר עבודות החוזרות על עצמן ועבודות המבוצעות 24/7 .

דור סקולר, מנכ"ל הסטארטאפ הישראלי ,Intuition Robotics הציג את הפתרון של החברה לתופעת הזדקנות האוכלוסייה, שמתרחבת בעולם כולו בקצב משמעותי ומלווה בהשלכות בריאותיות, מורליות וחברתיות.

הפתרון הוא רובוט תקשורת בשם ,ElliQ (בתמונה מטה), שמשמש ELLIQכמתווך בין מבוגרים לעולם המקוון יציג הודעות ותמונות של בני משפחה, ימליץ על פעילויות לפי לוח זמנים, שהוכנס מראש, ויעזור לקיים שיחות וידאו.

עו"ד עידו מנור, הציג את הבעיות המשפטיות והדילמות האתיות הכרוכות בשילוב רובוטים בחיינו, החל מנושאי בטיחות, אבטחת מידע ועד פרטיות, תלות רגשית ואתיקה. הוא הדגיש את הצורך בגיבוש כללים, חוקים ותקנות בעבודה עם רובוטים. כמו כן הוא הדגיש את הצורך בשקיפות ומשוב בזמן אמת כבסיס לגיבוש כלים להתנהלות בסביבה רובוטית.

ד"ר דב גרינבאום, מנהל מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית במרכז הבינתחומי הרצליה,  מתמקד בחקר הממשק שבין טכנולוגיה, מדע וחברה ובמיוחד בהשלכות משפטיות, חברתיות, אתיות וכלכליות הנובעות מהחדשנות הטכנולוגית בכלל ומטכנולוגיות ומתפתחות בפרט.

הוא הציג את המשמעויות בהכנסת רובוטים לחיינו: הוא הציג את הדילמות המתעוררות כאשר רובוטים משולבים בסביבת אנשים בחיי היום יום. מה קורה אם רובוט פוגע במישהו? מי אשם? הבעלים, המתכנת? מה קורה אם הרובוט הוא רובוט לומד והתכנות הראשוני כבר אינו הגורם היחיד? מה המשמעויות של בינה מלאכותית?

הוא ציין, שהראשונים לאבד משרה בגלל רובוטים הם נהגי מוניות, נהגי משאיות ו... עורכי דין.

אניה אלדן, מנהלת זירת הזנק ברשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי), דיברה על תפקידה של הרשות בפיתוח השוק הטכנולוגי בארץ עם דגש על השלמת תשתיות, הצבת מטרות חברתיות וחלוקת סיכונים. כמו כן היא תיארה את הכלים לתמיכה במיזמים בתחום הרובוטיקה. 

היא הציגה התפלגות של 88 חברות מתחום הרובוטיקה (רובן סטארטאפים או חברות קטנות) ורק 6 הן חברות גדולות או ציבוריות.

לסיכום: הכנס הציג את הכיוונים השונים, שלקראתם מתקדם תחום הרובוטיקה ואת הדילמות המתלוות לכך, אין ספק, שאנו בעולם כולו וכמובן גם בישראל נמצאים בפתחה של תקופה חדשה, שתציג קידום בהשתלבות רובוטים בחיינו.

אני מאמין, שבשנים הקרובות, נתחיל לראות את הרובוטים משתלבים בחיינו הביתיים ובשלב ראשון במשימות ממוקדות, ועם השנים ככלי עזר מתוחכם ולומד.

לקריאת המאמר המקורי לחץ כאן